- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בג"ץ 5504/03
|
בג"צ בית המשפט העליון בירושלים |
5504-03
24.6.2004 |
|
בפני : עודד שחם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. חאלד עבדאללה סלים כחלות 2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצב |
: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה |
| החלטה | |
בפניי בקשה לחייב את המשיבים בהוצאות בעקבות מחיקת העתירה.
עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי יינתן לעותר 1 לעבור לאזור יהודה ושומרון שם הוא מתגורר משנת 1991. מעברו של העותר לאזור יהודה ושומרון לא אושר על ידי הרשויות, בטרם הגשת העתירה. לאחר הגשת העתירה, אושר המעבר, תוך שצויין שהדבר נעשה לפנים משורת הדין ולאחר שנשקלו נסיבותיו האישיות של העותר.
בבג"צ 842/93 אל נסראסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4), 217 נקבעו אמות המידה לפסיקת הוצאות בעקבות מחיקת עתירה על ידי מגישה. לאור המבחנים שנקבעו בפסק דין זה העותר זכאי לפסיקת הוצאות אם העתירה עונה על התנאים הבאים:
"1. האם היה צידוק בהגשת העתירה.
2. האם לא הזדרז העותר ופנה לבית המשפט הגבוה לצדק טרם שמיצה את כל האפשרויות הפתוחות בפניו ופעל כראוי אצל הרשויות המוסמכות.
3. האם לא היה שיהוי בהגשת העתירה.
4. האם עצם הגשת העתירה היא שהניעה את המשיב לחזור בו מההחלטה הקודמת שלו ולהעניק לעותר את הסעד המבוקש בעתירה עוד לפני שזו התבררה בפני בית המשפט."
נראה לי, כי על פי אמות מידה אלה יש מקום לחייב את המשיבים בהוצאות בהליך זה.
ראשית, מתברר כי העותר שב ופנה לרשויות פעמים אחדות בטרם הגשת העתירה, אך לא קיבל כל מענה לפנייתו, ואף לא הופנה להליך אחר. יצויין, כי למחדל זה לא ניתן הסבר בעתירה שבפניי, ומבחינה זו הגשת העתירה היתה מוצדקת. שנית, מנסיבות העניין עולה כי הגשת העתירה גרמה למשיבים לשקול את פנייתו של העותר לגופה, ואף תרמה לקבלת בקשתו, בסופו של דבר. גם אם נשקלו, לעניין זה, טעמים הומניטריים, אין בכך כדי להצביע על אי צידקתה של העתירה, שכן הטעמים ההומניטריים הינם חלק מן הדין, וקיימת חובה להביאם בחשבון.
מן החומר שבפניי עולה, כי הרקע לאי ההיענות לבקשת העותר היה נעוץ בכך שמקום המגורים הרשום שלו, אשר היה ידוע למשיבים, היה באזח"ע, ועל רקע זה לא ניתן לו לעבור לאיו"ש, כפי שביקש. עם זאת, אין בעובדה זו, כשלעצמה, לפטור את המשיבים מאחריות לכך שבמשך תקופה ארוכה, פניותיו של העותר אליהם לא זכו למענה ענייני, עובדה אשר גם לא ניתן לה הסבר.
בהתחשב במכלול הנסיבות והשיקולים דלעיל, נראה לי כי מן הראוי לחייב את המשיבים בהוצאות העותר בהליך זה בסך של 5,000 ש"ח. לסכום זה יש לצרף מע"מ כדין, והוא ישא הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.
ניתנה היום, ה' בתמוז תשס"ד (24.6.04).
עודד שחם
ר ש ם
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
